עבירות שיבוש ההליכים

עבירות שיבוש ההליכים:

האיסור למתן עדות שקר מופיע בעשרת הדברות: "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות,כ', י"ב). מתן עדות שקר נקבע כעבירה פלילית בהרבה מדינות בעולם.

בישראל, מעוגן איסור זה בסעיף 237 לחוק העונשין:

"המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו- מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים."

עדות שקר זוהי עדות הניתנת בבית משפט ומתגלה כדברי שקר או הצהרות כוזבות. העד חייב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט. שהרי מצב בו בית המשפט סומך על עדותו של עד, ועל בסיסה חורץ דינו של נאשם בהליך פלילי הינה סיטואציה מבהילה. מכאן הרצון לשמר על סדרי משפט בריאים.

מלבד עדות שקר קיימות עבירות שיבוש ההליכים נוספת, אשר גורמות לפגיעה בסדרי בית המשפט הנחשבות לעצמן גם לעבירה פלילית:

בידוי ראיות:

"הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים."

מדובר בבדיית ראיות או שימוש בראיות בדויות שאינן נחשבות לעדות שקר, והמוצגות במטרה להטעות את ההליך המשפטי.

עדויות סותרות:  

א)  המוסר הודעות או עדויות בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים.

ב)  "רשות", לענין סעיף זה – בית-משפט הדן בפלילים, בית-דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישורם בבית-המשפט או בבית-הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, או מי שנתמנה לפי סעיף 13 לחוק האמור.

ג) פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם. "

מסירת עדויות שונות וסותרות לגופים ולרשויות כמו המשטרה, בית המשפט ו- ועדה רפואית, וזאת בנושאים מהותיים ובמטרה להטעות הליכים משפטיים. דינן עד חמש שנות מאסר .

ידיעות כוזבות:

  "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו."

אדם המוסר ידיעה כוזבת על עבירה במשטרה או לידי שוטר, או לידי כל מי שמוסמך להגיש עבירות פליליות, דינו עד שלוש שנות מאסר.

שבועת שקר:

"מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים."

איסור שבועת שקר מהווה השלמה לאיסור מסירת עדות שקר. האיסור בעבירת שבועת השקר למעשה מרחיב האיסור הקבוע בעבירת עדות השקר. בהתאם לכך, שבועת השקר אסורה על דרך ההרחבה, לרבות מסירת תצהיר שקר, שהרי כידוע תצהיר פעמים רבות מהווה תחליף לעדות ראשית – בשר ודם, ובכך מתייתרת חקירתו הנגדית של מוסר התצהיר בנסיבות לפיהן התקבל התצהיר על דעת כלל הצדדים. לפיכך, קובע חוק העונשין סנקציה פלילית מירבית בדמות 3 שנות מאסר על עבירת שבועת השקר. בתוך כך, אין נפקות האם תצהיר השקר הביא לתוצאה נפסדת או אם ניתן התצהיר בעבור טובת הנאה.

הסירוב להעיד:

אדם אשר יוּדע בדבר חובת התייצבותו למסירת עדות בפני בית המשפט וסירב לעשות כן, צפוי לסנקציית מאסר פלילית מירבית בת שנתיים. בכך, מסורה הסמכות לבתי המשפט להכפיף את העד לציית ולמסור עדות. למען הסר ספק, סירובו של הפרט להעיד ייחשב כהפרת נורמה פלילית אף אם מדובר בעדות שעניינה בהליך אזרחי.

הטרדת עד:

"המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים".

חוק העונשין קובע איסור לפיו אין לשוחח עם אדם בכל הנוגע להודעה שמסר או עתיד למסור במשטרת ישראל, לרבות עדות שניתנה על ידו או שהוא עתיד ליתן בפני בית משפט. הסנקציה הקבועה על העובר איסורים אלו הינה עד 3 שנות מאסר.

עבירת השפעה לא הוגנת:

"המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית-משפט או בוועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, דינו – מאסר ששה חדשים."

פנייה או בקשה המופנית אל שופט, לרבות פקיד בית משפט – בדברי שידול או שכנוע מתוך מטרה להשפיע על תוצאות הליך משפטי, בדרך שאינה הוגנת – עלולה להטיל על העבריין עונש מאסר בן שנת מאסר.

אם נחשדת באחת או יותר בעבירות שיבוש ההליכים כפי שצוינו לעיל, יש חשיבות עליונה להתייעצות עם עורך דין פלילי בעל ניסיון עשיר בתחום.

עורכת הדין ציקי פלדמן מתמחה בהליך הפלילי ולה יכולת לסייע לחשודים ונאשמים בעבירות אלו.